המונח "חוזים" אינו קשר רק לעוסקים בתחום המשפטים כמו שרבים נוטים לחשוב, אלא הוא מונח שכולנו נתקלים בו לא אחת במהלך החיים החל מחוזה העסקה בעבודתינו הראשונה, חוזה שכירות הדירה או חוזה רכישת הבית, חוזים מול ספקי שירות שונים שאנחנו מזמינים לבית ועד לחוזים בעולם העסקים.
בעולם הדיגיטל שבו אנחנו חיים התרגלנו לאשר חוזים בהקלקת כפתור כמו כל הסכמי שימוש באתרים או בפתיחת חשבונות ופרופילים ברשתות החברתיות מבלי לעיון ולו במילה מהנכתב לפני שאנחנו ממהרים ללחוץ על "קראתי ואני מאשרת את התקנון".
כאשר מדובר בחוזים דיגיטלים אילו בדרך כלל אין אנו מייחסים חשיבות לתוכן החוזה וברוב המקרים גם בצדק, שכן לא נפתח במשא ומתן מול פייסבוק על תוכן התקנון לפני שנפתח חשבון. כלומר, אין לנו באמת ברירה אלא לאשר.
הבעיה עם הרגל אישור וחתימת חוזים על מצב "אוטומט" מבלי לקרוא מתחילה כשאנחנו מספחים את ההרגל הזה גם לחיים מחוץ לאינטרנט.
ישנם עוד פקטורים שגורמים לאנשים לחתום על חוזים בלי לדון בתנאים ובעיון מרופרף או לעיתים גרוע מכך גם בלי לקרוא אותם בכלל. לחץ לסגור דירה, השפעה סביבתית או חוזים עם מכרים שסומכים עליהם ואנחנו משכנעים את עצמו ש"יהיה בסדר".
ההשלכות מתבטאות בסופו של דבר כשמתחילים התקלים בין הצדדים ורק אז אנחנו יושבים לקרוא את החוזה ומגלים סעיפים שיכולנו להתמקח עליהם או להציב תנאים משלנו.
חשוב לציין שלא אחת אנחנו דווקא כן קוראים הכל מראש אבל לא מכירים בזכויותינו בכל סעיף וסעיף ומה נחשב ללגיטימי ומה נחשב לסעיף מקפח ולכן על מנת לא לחפש פתרונות בדיעבד לבעיות שכבר נוצרו חשבו להתייעץ מראש עם עו"ד.
עו"ד יריב גוטמן הוא עו"ד דיני חוזים במרכז בעל מומחיות בתחום שיחסוך לכם הרבה עוגמת נפש והוצאות מיותרות לאחר מעשה.
הגנת הדייר שכירות
דווקא בנושאי חוזים לשכירות דירות, רבים מהשוכרים כלל לא מודעים לזכויותיהם בחוק הגנת הדייר שכירות.
כדי להיחשב "דייר מוגן" ישנם כמה מקרים המצוינים בחוק הגנת הדייר מ-1972 לא רק אנשים ששילמו דמי מפתח , אלא גם שוכרים הנמצאים בנכס מעל ל-7 שנים, דייר שנכנס לפני- 1940 ועוד .
כאשר נכנסים לאחד מההגדרות הללו ישנה הגנה מפני העלאת דמי השכירות או פינוי.
