כדי ליצור בעלות משותפת במקרקעין נדרש חוזה בין הצדדים, התנאים והצורה בה יערך חוזה שכזה המובאים בחוק המקרקעין בסעיפים המסדירים שיתוף במקרקעין משנת 1969.
כמובן, מעבר לסעיפים אלה כל מקרה שונה בנסיבותיו ונסיבות ערכיתו ולכן יש להוסיף ו/או לשנות סעיפים כדי לכסות את כל אפשרויות המקרה הספציפי. למשל באיזה בית משפט ידונו הצדדים במקרה של סכסוך, מערבות של צדדים נוספים, זכויות וחובות הצדדים ועוד.
ישנם סוגי שותפויות שונות בקרקע, הסכם חלוקת מקרקעין בא להסדיר גם את החלקים היחסיים לכל אחד ומאיפה לאיפה בתוך השטח יעבור חלקו של כל אחד, כאשר הסכם חלוקת מקרקעין שכזה אינו מציין במפורש את אחוזי החלוקה באופן אוטומטי החוק רואה בצדדים שותפים שווים על כל השטח.
בניגוד להסכם מכירה של מקרקעין שבו מוסדרת עסקה ותקשורת חד פעמית בין הצדדים, הסכם חלוקה צריך לשקף את כל ההסדרים לטווח של שנים במערכת יחסים מורכבת שכזו מצריכה מיומנות. כלומר, מעבר לחלוקה עצמה של הקרקע ישנם היבטים נוספים לשותפות במקרקעין ותחומי אחריות משותפים נוספים למשל ניהול הנכס, הזכויות לשימוש משותפות ובעיקר חובותיהם המשותפות.
הסכם מכירה מקרקעין
ישנם מספר סוגים של הסכמים חוזיים על מקרקעין, הנפוץ מביניהם הוא הסכם מכירה מקרקעין.
זהו החוזה הנדרש בעת מכירה או קניית של נכס, כאשר משמעותו לצדדים היא גדולה בשל סמוכי הכסף, ההתחייבויות והמשכנתאות שיכולות להיות מעורבות בהסכם שכזה.
לכן, נדרשת מקצועיות בעריכת החוזה כדי לכסות את כל הסעיפים הרלוונטים, כל סעיף שכזה יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש וזמן בביתי המשפט בעת מחלוקת בין הצדדים.
הסכם מותנה במקרקעין
ישנה דרך נוספת לעריכת הסכם מכר והיא ע"י הסכם מותנה במקרקעין.
מדובר בהסכם שנכנס לתוקף כאשר סעיף ההתניה מתקיים למשל מתנים מכירה של נכס שתהיה תקפה רק מסיום הבנייה, הסכם זה נהוג בין יזמי נדל"ן בשלבי הבנייה.
הסכם מותנה במקרקעין יכול להיות גם בין אנשים פרטיים, כאשר ישנו מכשול בדרך לקניית הנכס שהמוכרים מעוניינים להתגבר עליו על ידי התניה זו.
סעיפי ההתניה צריכים להיערך כחוק ודורשים תשומת לב מיוחדת לפרטי העסקה, בנוסף ישנם היבטים נוספים בהסכם שכזה למשל ההיבט המיסויי בשאלת מתי יש לשלם את ערכי המס האם בעת עריכת ההסכם או רק כאשר התניה נכנסת לתוקפה.
